תוכן

ט) והנה, כל האור הנמשך עד הטבור, אפי' שהוא מבחי' העינים, הכל הוא נבלע ונכלל בעקודים, ולכן איננו ניכר, אבל האור הנמשך מתחת הטבור עד רגליו, זהו לבדו נקרא בשם נקודות, לפי שהוא עומד עתה לבדו. וכן אותו אור שיורד דרך הפרסא מחדש, ע"י זווג הנ"ל, גם הוא בוקע הגוף והכלי דאדם קדמון, ויוצא לחוץ, ומאיר באלו הנקודים. הרי ב' מיני אור, לצורך הנקודים. ועוד יש אור ג', והוא, בהכרח כי כאשר יורד ומתפשט אור העין למטה דרך העקודים, (נ"א ועוד אור ג' הוא לקח כי בהכרח כשירד אור העין הוא עובר דרך אזן חטם פה) הנה הוא מסתכל באורות אח"פ ההם, והוא שואב משם, ולוקח מהם אור, לצורך עשיית הכלים של הנקודות, ולוקח מג' בחי' שהם אורות אח"פ.